סמכות מקרינה

סמכות מקרינה
סמכות מחייכת, צוחקת, מבלה. סמכות נהנית.
אנחנו מודל וכאשר אנחנו מרשים לעצמינו להיות חיוניים, רעננים, שמחים המסר עובר כמו גלים בים. הבית נהיה מאוורר מכעס או ממתח ומשב רוח רענן כייפי ושובבי נכנס בדלת.
חייכו אליהם, שימו מוזיקה, ריקדו, שירו יחד עם הילדים, שחקו איתם את משחקי הילדות המוכרים, גם בכתה וגם בבית. הכניסו הומור לחיים וצחקו הרבה. שתפו באירועים מצחיקים שהיו לכם במהלך היום וצאו בעצמיכם לבלות.
כך, גם הרגעים הכעוסים, עצובים , עצבניים, יכנסו לפורפורציה. רגעי הכעס יהיו רק רגעים ביום ולא יצבעו הכל בשחור…. הילדים ילמדו לקחת דברים יותר בקלות.

מסר פשוט? קלישאה? נראה אתכם!!

אתם עוד פה? עוד לא יצאתם ???? סמל ההבעה ‏‎smile‎‏

 

סמכות עייפה

שמעתם פעם על סמכות עייפה? חוויתם??
חופשות ארוכות, מחלות חורף, שגרה אינטנסיבית, לחץ , עומס יתר – עייפות מצטברת. מכירים את הרגעים האלה?
ימים כאלה שבא לעזוב הכול, לישון, לנוח, להעלם לאי בודד…. אבל לא!!! הנה באה הסחיטה – עוד קצת, עוד טיפה.
כשכולנו חוזרים לשגרה, התובענות לא עוזבת , היא רק משנה צורה .
וכשאנחנו מנסים להרים את הראש מעל המים (אולי קפה גברת?)
הקולות בראש והקולות בבית יוצאים במחאה מאורגנת : מה פתאום? עליך לתפקד במלוא המרץ. לפנק, להקשיב, לשרת…
הי, מתי הרפינו? מתי פגשנו את עצמינו לאחרונה? מתי הקשבנו לקולות הפנימיים? מותר לנו? למי טובה ההרפיה והמנוחה?
לנו ולכווולם. אנחנו מרווחים והסביבה תרוויח אותנו בחזרה כפליים : פנויים , רגועים ושקולים יותר.
חופשה יזומה (לא להגזים – לא התכוונתי לחודש באיים הקרביים ) מעבירה מסר ומודל:
אני אדם בפני עצמי, גם לי רצונות ומאוויים. אני מקשיב לעצמי ולרצונות שלי.
מסר נוסף – יש כאן עוד אנשים חוץ ממך. העולם הוא לא רק בועה הסובבת סביבך.
והאיזון? לצאת לחופשות יחד עם אהובי נפשנו, לבלות וליהנות במחיצתם, אבל גם לקחת פסק זמן ולא לחשוב…… לבד!!
להתנתק מהיומיום ולהתחבר לעצמינו .
אז תחליטו אתם : אחרי החגים …יתחדש הכל????

תיחזוק הקשר: סמכות מודל

ילדה חוזרת הביתה ומספרת: אמא , רבתי עם חברה היום. ו?????
נער חוזר מבית הספר ומספר: יצאתי מהכתה כי התעצבנתי.
אבא חוזר מהעבודה ומספר: היה לי יום קשה, אני לא מסוגל עם השותף הזה יותר.
מורה חוזרת מבית הספר ומספרת: כעסתי על תלמיד, רשמתי לו הפרעה. ו????
התחלה של חידה? אולי! מה עושים עכשיו?
נתחיל מהסוף: אנחנו המודל!!! אנחנו יוצרים קשר וכשהוא מתרופף מכל מיני סיבות, עלינו חלה האחריות לחזור ולתחזק אותו. כהורים וכמורים.
לא נשאיר את הכעס תלוש! אם לא נטפל בעניין, התרגום הפנימי של הילד עלול להיות מוטעה: אנחנו לא אוהבים אותו ואנחנו נגדו.
מה עושים? נבקש לשוחח עם הילד (בין אם הוא ילד אישי שלנו או תלמיד) נבטא רגשותינו מהסיטואציה, נשאל אותו איך הרגיש ונקשיב ללא ביקורת ושיפוטיות. נבהיר כי הכעס נקודתי ואינו הופך אותנו לשונאיו. נקפיד להזכיר תמיד את החלקים החיוביים בכל מעשה או התכונות הטובות. (לדוגמא, המעשה היה שלילי ואינו ראוי אך הדגיש את התעוזה שלך. תעוזה היא תכונה שמתאימה למנהיג, בוא נראה איך נתעל אותה לכוון חיובי). (מה שאמרת מעיד שאתה רגיש לנושא/שהעניין חשוב לך , בו נחשוב איך אפשר לומר את הדברים אחרת)
נסכם בתקווה/הסכם הדדי בו שני הצדדים מחויבים. גם המבוגר.
אצלנו הסמכות והיכולת לבנות שפה ודרך ……smile emoticon
המשך יבוא….

תחילת השנה – להתמודד

גם אנחנו מתרגשים, חוששים , אולי בכלל עייפים.
אחרי שהילדים קיבלו שיבוץ- חרושת השמועות מתחילה – מתחילות להציף את הווטסאפ כל מיני השערות לגבי המורה החדש – …כן טוב/לא טוב /חמה/קרה/מעמיסה/ צעקנית או חייכנית ….. שניה!!!!!!!
תנו למורה החדש לפתוח דלת חדשה, הזדמנות . זה כל מה שהוא צריך. אולי, אבל רק אולי גם הוא עובד תהליך? אולי גם הוא גדל ומתפתח? לומד מפידבקים ומטעויות? משתפר? מי אמר שמה שהיה הוא מה שיהיה? מי אמר שדינמיקה עם כיתה אחת תהיה דומה לדינמיקה עם כיתה אחרת? גם בתוך המשפחה, כל ילד ייחודי לעצמו, לא? גם לכיתות יש אופי משלהן ולפעמים למחנך יש קליק עם כיתה אחת ואם אחרת פחות. וקליק עם ילד אחד ועם אחר פחות.
אז מה עושים?
זוכרים שהילד הוא זה שנכנס לכתה ביום הראשון עם החששות והתהיות. זוכרים
כי מילים , מחשבה בונות מציאות.
חושבים, איזה מסר אני רוצה להעביר לילד?
אפשר להשתמש במסר : אתה יקירי, תהיה אתה – נפלא כמו שאתה. המורה יהיה המורה אשר יהיה ותלמדו להכיר זה את זה . אולי זה יקרה מהר אולי יקח זמן. ביום הראשון תהיו עדיין שני אנשים זרים שנפגשים פעם ראשונה …. אפשר לדבר על המשמעות של פגישה עם אדם זר שאיתו אתה הולך לבלות זמן ממושך – מה היית רוצה לדעת עליו? מה היית שואל אותו? מה היית רוצה שיידע עליך? איך את/ה רוצה להציג את עצמך ? איך היו ההיכרויות הקודמות שלך? האם היתה חוויה חיובית/שלילית? (כאן המקום לחוויות מתקנות גם מבחינת הגישה וגם ההיערכות בזמן עם הילד)
חשוב לבדוק עם הילד מה הציפיות והחששות שלו ואיך הוא רואה בעיני רוחו את היום הראשון, השני השלישי…
תחשבו ….שזה כמו אימון לחיים – הילד פוגש אדם חדש, שונה ממנו והוא צריך ללמוד להסתדר איתו. לא פשוט נכון? אבל אם תחשבו על זה זה קורה לנו במהלך החיים הרבה פעמים ועל הילד ללמוד להסתגל ולהתמודד.
שתהיה שנה טובה ובהצלחה!