כל הפוסטים של admin

סמכות מקרינה

סמכות מקרינה
סמכות מחייכת, צוחקת, מבלה. סמכות נהנית.
אנחנו מודל וכאשר אנחנו מרשים לעצמינו להיות חיוניים, רעננים, שמחים המסר עובר כמו גלים בים. הבית נהיה מאוורר מכעס או ממתח ומשב רוח רענן כייפי ושובבי נכנס בדלת.
חייכו אליהם, שימו מוזיקה, ריקדו, שירו יחד עם הילדים, שחקו איתם את משחקי הילדות המוכרים, גם בכתה וגם בבית. הכניסו הומור לחיים וצחקו הרבה. שתפו באירועים מצחיקים שהיו לכם במהלך היום וצאו בעצמיכם לבלות.
כך, גם הרגעים הכעוסים, עצובים , עצבניים, יכנסו לפורפורציה. רגעי הכעס יהיו רק רגעים ביום ולא יצבעו הכל בשחור…. הילדים ילמדו לקחת דברים יותר בקלות.

מסר פשוט? קלישאה? נראה אתכם!!

אתם עוד פה? עוד לא יצאתם ???? סמל ההבעה ‏‎smile‎‏

 

של מי השיעורים האלה????

הילד מורח את השיעורים שעות על גבי שעות. איך מפסיקים את זה?
או- של מי השיעורים האלה?????
או – מה המטרה????
או – האם המריחה היא בדיקת גבולות ??? אולי הוא מצא תפקיד חדש ומקום בו הוא מקבל יחס מיוחד? דרך השיעורים – דורש את העזרה שלנו, מתבכיין שיש הרבה שיעורים, מתמרח…...

או אולי קיים באמת קושי? בקריאה, כתיבה, ריכוז , הבנה.

או אולי סתם נמאס לו מללמוד והוא מנסה לדחות לרגע האחרון (כמו כולנו).

ואולי גם וגם וגם ?

נעשה סדר:
1. שיעורים הם של הילד – לא שלנו.
2. נלמד אותו תכנון זמן ותכנון עבודה – חלוקה של כמות השיעורים לפי ימים על פי המקצוע הנדרש הקרוב ביותר , נסמן איתו יעדים בחוברת.
3. נדבר על מטרת השיעורים: לתרגל ולהפנים ידע/ להוסיף ידע על הקיים/ הכנה לשיעור הבא/הרגלי למידה והתמדה ועוד על פי שיקולכם.
3. בשיחה משותפת, נחליט איתו מהי השעה היעילה ביותר עבורו להכנת השיעורים. (רצוי לכוון ולתווך – בעיקר אם הוא מציע להכין שיעורים בתשע בערב סמל ההבעה ‏‎smile‎‏ ) וכמה זמן הוא חושב שכדאי להקציב לשיעורים.
(ילד עד כתה ד' לא אמור לשבת על שיעורים יותר משעה).
4. נודיע לו כי מעתה השיעורים הם באחריותו – אנחנו יכולים לסייע, לכוון ולתווך אבל הוא האחראי.
5. אחרי השעה היעודה, נאפשר לו לקום מהכיסא, גם אם לא סיים את השעורים. (את הדין והחשבון נשאיר למורה ולו בבית הספר)
6. נחזק ונעודד אותו כאשר הוא עומד ביעדים של עצמו ונשקף מה הוא מרוויח מכך (להיפגש עם חברים יותר מוקדם, לצפות בטלוויזיה וכו'….)
7. כאשר הוא לא מצליח , נעודד אותו שאנחנו בטוחים כי מחר יצליח יותר..

ובמידה והילד מתקשה
1. כדאי לבחון עם המורה מה עיקר ומה טפל.
2. בתיאום איתה, נסנן את עבודת הבית לאיכות על חשבון כמות.
3. נכוון אותו להיות לומר עצמאי.

לסיכום: נחשוב, מה באמת חשוב? מה המסר והערכים אותם אנחנו רוצים להעביר לילד? ניתן לשיעורים את המקום הראוי להם לא פחות ולא יותר….

סמכות עייפה

שמעתם פעם על סמכות עייפה? חוויתם??
חופשות ארוכות, מחלות חורף, שגרה אינטנסיבית, לחץ , עומס יתר – עייפות מצטברת. מכירים את הרגעים האלה?
ימים כאלה שבא לעזוב הכול, לישון, לנוח, להעלם לאי בודד…. אבל לא!!! הנה באה הסחיטה – עוד קצת, עוד טיפה.
כשכולנו חוזרים לשגרה, התובענות לא עוזבת , היא רק משנה צורה .
וכשאנחנו מנסים להרים את הראש מעל המים (אולי קפה גברת?)
הקולות בראש והקולות בבית יוצאים במחאה מאורגנת : מה פתאום? עליך לתפקד במלוא המרץ. לפנק, להקשיב, לשרת…
הי, מתי הרפינו? מתי פגשנו את עצמינו לאחרונה? מתי הקשבנו לקולות הפנימיים? מותר לנו? למי טובה ההרפיה והמנוחה?
לנו ולכווולם. אנחנו מרווחים והסביבה תרוויח אותנו בחזרה כפליים : פנויים , רגועים ושקולים יותר.
חופשה יזומה (לא להגזים – לא התכוונתי לחודש באיים הקרביים ) מעבירה מסר ומודל:
אני אדם בפני עצמי, גם לי רצונות ומאוויים. אני מקשיב לעצמי ולרצונות שלי.
מסר נוסף – יש כאן עוד אנשים חוץ ממך. העולם הוא לא רק בועה הסובבת סביבך.
והאיזון? לצאת לחופשות יחד עם אהובי נפשנו, לבלות וליהנות במחיצתם, אבל גם לקחת פסק זמן ולא לחשוב…… לבד!!
להתנתק מהיומיום ולהתחבר לעצמינו .
אז תחליטו אתם : אחרי החגים …יתחדש הכל????

הקשרים שלו והקשר איתו

יש לו חברים חדשים. לאחרונה התחבר ……לחבורה כזאת… הם הוסיפו אותו לקבוצת הווטסאפ שלהם ובשבילו זה היה וואו. הוא מאושר.
הפולניה שבי התעוררה….. זה הילד שלי????? מה לא יכולת להביא חברים יותר טובים הביתה??
פתאום השפה השתנתה… מה קורה פה? ממי למדת לדבר ככה? ואפילו המורה התקשרה פעמיים לדבר על הפרעות בכתה…. ממממממ מה עושים?
בואו נעשה הפרדה:
1. תחשבו מהם הערכים החשובים לכם באמת. – תעזור השאלה: איזה אדם בוגר אני מצפה שיהיה בעתיד ?
2. עכשיו תחשבו: מה חשוב לו? מה הוא מרוויח מהקשר הזה? למה הוא זקוק?
עכשיו נעשה סדר :
1. נחזק אותו על הקשר, נשמח בשבילו. לא נשלול את כל הקשר. נראה לו שאנחנו רואים כמה טוב לו . נהיה מעורים בחיי החברה ונשמע בכל זאת מה טוב שם. האם הוא זורם, יוזם, נברר במה הוא מתחבר אליהם? האם בין החברים חבוי לו החבר האמיתי …. זה שמתאים לו בסגנון , זה שהוא מרגיש איתו נוח. ( נזמין אותם הביתה ונצפה מהצד על אופי האינטראקציה. ניזום פעילות משותפת כמו פיצה סרט….
2. נלמד אותו להפעיל שיקול דעת וחשיבה ביקורתית. נבחן איתו יחד את הצדדים השונים של אירוע שלילי: מה הרווח ומה ההפסד . לטווח הקצר ולטווח ארוך.
נחזק אותו כאשר הוא מבין ומיישם . נאפשר מבט מרוחק על הסיטואציה על ידי דוגמאות של מצבים דומים עם ילדים אחרים….
3. נטפל בכל מה שעובר קו אדום עבורנו ונרפה ממה שלא ממש חשוב.
לדוגמא: אצלנו זה לא מקובל. לנו חשוב הכבוד לאחר. במשפחה שלנו אנחנו מעדיפים לדעת את האמת, גם אם לא נסכים עליה. כשאתה נוהג כך אתה לוקח את האחריות על התוצאות . (לא לחשוש להפעיל סנקציות אם צריך)
ולבסוף – להתמיד.
אז למה קשר? בגלל הקשר!

לדאוג ולסמוך … אפשרי?

ל"ג בעומר. מי לא מכיר את הרגע בו הילד/מתבגר אומר, אמא השנה אנחנו נשארים כל הלילה. השנה אנחנו הרבה חברה במדורה, קונים, מתארגנים, אוספים קרשים …
לבד.
מה לבד? אין הורה משגיח? מי יבעיר את המדורה? מי ידאג שלא תעשו שטויות? מי יכין מרמשלו על האש?????
האמת? זה קצת כיף, כי סוף סוף אנחנו משתחררים …. מצד שני, יש חשש שאם לא תהיי שם, הוא יושפע, ישפיעו עליו… , יסתבך… יפגע…
הדאגה טבעית, החשש נורמלי. קיים פער בין הרצון להיות בשליטה ולדעת הכל על הילד שלנו לבין ההבנה כי הנה הוא גדל והוא דורש עצמאות, מרחב וכן, החברים שלו חשובים לו לפעמים יותר ממני.
אז איך עושים זאת?
בניית האמון מתחילה עוד הרבה לפני…. וגם אם לא, תמיד אפשר להתחיל.
באווירה חיובית ופתוחה, נבטא את חששותינו, רגשותינו ומנגד נעביר מסר שאנחנו סומכים על הילד ויודעים כי הוא יודע לשמור על כללי הזהירות הנדרשים. נזכיר, כי אנחנו כאן בשבילו ועל מנת לסייע אם צריך. במקביל נתענייןבאופן אמיתי (ולא רק כדי לחקור ולחפור) בתכנון של הערב: מי החברים, היכן, איזה אוכל ושתייה ארגנו .
חשוב לציין כי לסמוך אין פירושו לוותר, להרפות לגמרי, לעזוב, אלא בהחלט להיות בקשר ולדעת לשחרר.
ככל שנעביר מסר כי אנחנו סומכים על הילד יותר, יש יותר סיכוי שהבחירות שלו יהיו ממקום של אחריות ובגרות.
בהצלחה

תיחזוק הקשר: סמכות מודל

ילדה חוזרת הביתה ומספרת: אמא , רבתי עם חברה היום. ו?????
נער חוזר מבית הספר ומספר: יצאתי מהכתה כי התעצבנתי.
אבא חוזר מהעבודה ומספר: היה לי יום קשה, אני לא מסוגל עם השותף הזה יותר.
מורה חוזרת מבית הספר ומספרת: כעסתי על תלמיד, רשמתי לו הפרעה. ו????
התחלה של חידה? אולי! מה עושים עכשיו?
נתחיל מהסוף: אנחנו המודל!!! אנחנו יוצרים קשר וכשהוא מתרופף מכל מיני סיבות, עלינו חלה האחריות לחזור ולתחזק אותו. כהורים וכמורים.
לא נשאיר את הכעס תלוש! אם לא נטפל בעניין, התרגום הפנימי של הילד עלול להיות מוטעה: אנחנו לא אוהבים אותו ואנחנו נגדו.
מה עושים? נבקש לשוחח עם הילד (בין אם הוא ילד אישי שלנו או תלמיד) נבטא רגשותינו מהסיטואציה, נשאל אותו איך הרגיש ונקשיב ללא ביקורת ושיפוטיות. נבהיר כי הכעס נקודתי ואינו הופך אותנו לשונאיו. נקפיד להזכיר תמיד את החלקים החיוביים בכל מעשה או התכונות הטובות. (לדוגמא, המעשה היה שלילי ואינו ראוי אך הדגיש את התעוזה שלך. תעוזה היא תכונה שמתאימה למנהיג, בוא נראה איך נתעל אותה לכוון חיובי). (מה שאמרת מעיד שאתה רגיש לנושא/שהעניין חשוב לך , בו נחשוב איך אפשר לומר את הדברים אחרת)
נסכם בתקווה/הסכם הדדי בו שני הצדדים מחויבים. גם המבוגר.
אצלנו הסמכות והיכולת לבנות שפה ודרך ……smile emoticon
המשך יבוא….

תחילת השנה – להתמודד

גם אנחנו מתרגשים, חוששים , אולי בכלל עייפים.
אחרי שהילדים קיבלו שיבוץ- חרושת השמועות מתחילה – מתחילות להציף את הווטסאפ כל מיני השערות לגבי המורה החדש – …כן טוב/לא טוב /חמה/קרה/מעמיסה/ צעקנית או חייכנית ….. שניה!!!!!!!
תנו למורה החדש לפתוח דלת חדשה, הזדמנות . זה כל מה שהוא צריך. אולי, אבל רק אולי גם הוא עובד תהליך? אולי גם הוא גדל ומתפתח? לומד מפידבקים ומטעויות? משתפר? מי אמר שמה שהיה הוא מה שיהיה? מי אמר שדינמיקה עם כיתה אחת תהיה דומה לדינמיקה עם כיתה אחרת? גם בתוך המשפחה, כל ילד ייחודי לעצמו, לא? גם לכיתות יש אופי משלהן ולפעמים למחנך יש קליק עם כיתה אחת ואם אחרת פחות. וקליק עם ילד אחד ועם אחר פחות.
אז מה עושים?
זוכרים שהילד הוא זה שנכנס לכתה ביום הראשון עם החששות והתהיות. זוכרים
כי מילים , מחשבה בונות מציאות.
חושבים, איזה מסר אני רוצה להעביר לילד?
אפשר להשתמש במסר : אתה יקירי, תהיה אתה – נפלא כמו שאתה. המורה יהיה המורה אשר יהיה ותלמדו להכיר זה את זה . אולי זה יקרה מהר אולי יקח זמן. ביום הראשון תהיו עדיין שני אנשים זרים שנפגשים פעם ראשונה …. אפשר לדבר על המשמעות של פגישה עם אדם זר שאיתו אתה הולך לבלות זמן ממושך – מה היית רוצה לדעת עליו? מה היית שואל אותו? מה היית רוצה שיידע עליך? איך את/ה רוצה להציג את עצמך ? איך היו ההיכרויות הקודמות שלך? האם היתה חוויה חיובית/שלילית? (כאן המקום לחוויות מתקנות גם מבחינת הגישה וגם ההיערכות בזמן עם הילד)
חשוב לבדוק עם הילד מה הציפיות והחששות שלו ואיך הוא רואה בעיני רוחו את היום הראשון, השני השלישי…
תחשבו ….שזה כמו אימון לחיים – הילד פוגש אדם חדש, שונה ממנו והוא צריך ללמוד להסתדר איתו. לא פשוט נכון? אבל אם תחשבו על זה זה קורה לנו במהלך החיים הרבה פעמים ועל הילד ללמוד להסתגל ולהתמודד.
שתהיה שנה טובה ובהצלחה!

ללבות את האש או להרדים את הר הגעש??? סמכות מרגיעה

הילד צורח, הילדה צועקת והנער מקלל אותנו…..
תגובות רגשיות שכאלה, יושבות לנו בדיוק על מצפון הערכים ורגשות הנחיתות שלנו. מה פתאום הוא מקלל אותי??? איך היא מעזה לצעוק? מה פתאום שהוא יגיד לי תצא לי מהחדר? באופן אוטומטי, אנחנו נדרכים ומגיבים מהבטן… נעלבנו ואנחנו מחזירים מלחמה.
אנחנו הופכים לילדים קטנים ומלבים את האש. במקום שרק הוא יהיה סוער ונרגיע אותו עכשיו גם אנחנו סוערים והאווירה … לא משהו.
אז מה עושים?
נרגעים ומרגיעים.
1. חשוב לזכור:  התנהגות/תגובה מבטאים רגש.
2. ננסה להבין מה התסיס את הרגש.
3. נהיה אמפטיים לרגש: זה באמת לא נעים ש……אני מבינה את העייפות שלך אחרי בית ספר … נכון, לא תמיד אנחנו מבינים הכל. (במידה וקלענו לרגש עשינו חצי עבודה).
4. מהיכרות עם הילד, נפעל להרגיע אותו : לעזוב אותו בשקט, לחבק אותו, להציע לו לאכול, חברים. בשלב זה אין להרבות במלל.
5. נמצא זמן מתאים אחר כשהרוחות יירגעו על מנת לדבר על האירוע ועל הרגשות שהעלו. בשיח, נרחיב וננסה להראות עוד צדדים של הקושי. נלמד.
6. נהיה סמכות מודל.

מי אני ?

 בשמת רביד,  

נשואה ואמא לארבעה ילדים.

MA בטיפול בתנועה ואמנויות ,  BED בחינוך מיוחד

עובדת דרך משרד החינוך 23 שנים , מובילת תחום התרפיה בחט"ב יהלו"ם,

מטפלת, מדריכת הורים ובעלת קליניקה פרטית בשוהם.

את מי אקבל  ? 

בני  3 עד 17   – לטיפול רגשי .  טיפול  קצר מועד וממוקד מטרה או ארוך ודינאמי – על פי הצורך והמטרות שנמקד יחד עם ההורים. 

ילדים הזקוקים  להוראה טיפולית –   טיפול רגשי  מכוון למידה . זהו טיפול בדגש על  העלאת הדימוי העצמי והביטחון בלמידה, התארגנות ומודעות עצמית תוך עבודה עם כלים טיפוליים בד בבד עם רכישת אסטרטגיות למידה המותאמות אישית.

הורים – להדרכת הורים  . ליווי בשאלות ואתגרים הקשורים בהורות והתמודדות משפחתית. 

הורים – לייעוץ וליווי בקשר עם המערכת החינוכית .   

 מה  מטרת הפגישות?

 שיפור איכות החיים של המשפחה: 

א.  שיפור התחושות , הרגשות וההתנהלות של הילד – המטופל.

ב. העלאת תחושת המסוגלות ההורית בהתמודדות  עם מצבי  קונפליקט והצבת גבולות.  

ג.  רכישת  כלים להורות מודעת יותר בחיבור לילדיכם ובחיבור ביניכם כהורים. 

 ה. יעוץ  בארגון ובפניה לגורמי חוץ (כמו בית ספר/ אבחון/ פסיכיאטר).

מהם השלבים בהגעה לטיפול?   

כבר בשיחת הטלפון הראשונה אברר אתכם את מטרת הגעתכם אלי ואברר אם אני המקום הנכון אליו הגעתם.

בשלב השני, אזמין אתכם לשיחת היכרות (אינטייק) בה נברר יחד מה הצורך שלכם ? בשיחה אקשיב, אשאל ואנסה לדייק אתכם מה האתגר עמו הגעתם ובמה אני יכולה לסייע לכם? נקיים תיאום ציפיות.

לאחר פגישת ההיכרות, אפגוש את ילדכם  ל 6 פגישות ראשונות, בהן אצור עמו קשר, אאבחן ואתחיל לעבוד עמו.

לאחר 5,6 פגישות עם המטופל אפגוש אתכם שוב ההורים ויחד נבחן לאן דרכנו מובילה. נבדוק האם ילדכם זקוק לטיפול אישי, טיפול דיאדי (הורה ילד) , הוראה טיפולית, האם רק הדרכה תסייע?  האם אנו צועדים לטיפול ארוך או קצר והאם עליכם להגיע אלי כל שבועיים או פחות.

אתאים  עבורכם  את  הטיפול  המיטבי  ביותר שאוכל  ואלווה  אתכם  בכל  תהיה,  שאלה  ואתגר.

 

בשמת 0509795880