תיחזוק הקשר: סמכות מודל

ילדה חוזרת הביתה ומספרת: אמא , רבתי עם חברה היום. ו?????
נער חוזר מבית הספר ומספר: יצאתי מהכתה כי התעצבנתי.
אבא חוזר מהעבודה ומספר: היה לי יום קשה, אני לא מסוגל עם השותף הזה יותר.
מורה חוזרת מבית הספר ומספרת: כעסתי על תלמיד, רשמתי לו הפרעה. ו????
התחלה של חידה? אולי! מה עושים עכשיו?
נתחיל מהסוף: אנחנו המודל!!! אנחנו יוצרים קשר וכשהוא מתרופף מכל מיני סיבות, עלינו חלה האחריות לחזור ולתחזק אותו. כהורים וכמורים.
לא נשאיר את הכעס תלוש! אם לא נטפל בעניין, התרגום הפנימי של הילד עלול להיות מוטעה: אנחנו לא אוהבים אותו ואנחנו נגדו.
מה עושים? נבקש לשוחח עם הילד (בין אם הוא ילד אישי שלנו או תלמיד) נבטא רגשותינו מהסיטואציה, נשאל אותו איך הרגיש ונקשיב ללא ביקורת ושיפוטיות. נבהיר כי הכעס נקודתי ואינו הופך אותנו לשונאיו. נקפיד להזכיר תמיד את החלקים החיוביים בכל מעשה או התכונות הטובות. (לדוגמא, המעשה היה שלילי ואינו ראוי אך הדגיש את התעוזה שלך. תעוזה היא תכונה שמתאימה למנהיג, בוא נראה איך נתעל אותה לכוון חיובי). (מה שאמרת מעיד שאתה רגיש לנושא/שהעניין חשוב לך , בו נחשוב איך אפשר לומר את הדברים אחרת)
נסכם בתקווה/הסכם הדדי בו שני הצדדים מחויבים. גם המבוגר.
אצלנו הסמכות והיכולת לבנות שפה ודרך ……smile emoticon
המשך יבוא….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *