סמכות עייפה

שמעתם פעם על סמכות עייפה? חוויתם??
חופשות ארוכות, מחלות חורף, שגרה אינטנסיבית, לחץ , עומס יתר – עייפות מצטברת. מכירים את הרגעים האלה?
ימים כאלה שבא לעזוב הכול, לישון, לנוח, להעלם לאי בודד…. אבל לא!!! הנה באה הסחיטה – עוד קצת, עוד טיפה.
כשכולנו חוזרים לשגרה, התובענות לא עוזבת , היא רק משנה צורה .
וכשאנחנו מנסים להרים את הראש מעל המים (אולי קפה גברת?)
הקולות בראש והקולות בבית יוצאים במחאה מאורגנת : מה פתאום? עליך לתפקד במלוא המרץ. לפנק, להקשיב, לשרת…
הי, מתי הרפינו? מתי פגשנו את עצמינו לאחרונה? מתי הקשבנו לקולות הפנימיים? מותר לנו? למי טובה ההרפיה והמנוחה?
לנו ולכווולם. אנחנו מרווחים והסביבה תרוויח אותנו בחזרה כפליים : פנויים , רגועים ושקולים יותר.
חופשה יזומה (לא להגזים – לא התכוונתי לחודש באיים הקרביים ) מעבירה מסר ומודל:
אני אדם בפני עצמי, גם לי רצונות ומאוויים. אני מקשיב לעצמי ולרצונות שלי.
מסר נוסף – יש כאן עוד אנשים חוץ ממך. העולם הוא לא רק בועה הסובבת סביבך.
והאיזון? לצאת לחופשות יחד עם אהובי נפשנו, לבלות וליהנות במחיצתם, אבל גם לקחת פסק זמן ולא לחשוב…… לבד!!
להתנתק מהיומיום ולהתחבר לעצמינו .
אז תחליטו אתם : אחרי החגים …יתחדש הכל????

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *